אנתרופוסופיה

למה לקרוא את שטיינר בימינו?

החושך הגדול של תקופתנו אינו מתמצה רק ברוע שמתפרץ לעיתים באלימות, חמדנות או ניכור. החושך העמוק יותר הוא חוסר היכולת, ולעיתים גם חוסר הרצון, לראות את האור. לא אור במובן של טוב לב וחסד, אלא אור במובן הרוחני: אותו מימד של הקיום שאינו מתגלה דרך חמשת החושים הפיזיים שעליהם אנו נשענים רוב הזמן.

כאשר אנו מתייחסים אל המציאות רק דרך מה שנראה או נמדד – קשה מאוד להבין את מאורעות העולם, ובוודאי את המאורעות האישיים והאינטימיים של חיינו. לא רק שקשה להבין אותם במלואם, לעיתים קשה אף לשאת אותם. להסכים להם. לקבל את המציאות כפי שהיא. ההתבוננות הפיזית לבדה אינה מספיקה לכך.

כך למשל, בלי הבנה של עולם הרגש, אי אפשר באמת להבין את ההתנהגות האנושית. אפשר לנסות להסביר הכול באופן חומרני, להתמקד רק בהיבטים הישרדותיים של אותו אורגניזם מפותח הקרוי אדם. אך גם אם נפענח דרך גישה זו את כל מנגנוני המוח, עדיין לא נתקרב להבין תופעה אנושית בסיסית כמו התאהבות. חלק גדול מן העולם הרגשי שלנו תלוי תרבות, שפה, משמעות, ערכים ומרכיבים אנושיים בלתי נראים אחרים – ולכן ההבנה המבוססת על החושים לבדם לעולם לא תספיק כדי לדעת באמת את רגשותינו ואת רגשות הזולת.

באותו אופן, אי אפשר להבין לעומק את העולם הפיזי ואת עולם הרגש מבלי להתייחס גם למימד הרוחני: אותו מרחב שממנו מגיחים דחפים, כוונות, ערכים וזרמים סמויים שמעצבים את חיינו. חלקים מסוימים של עולם הרוח ניתנים לזיהוי: רצונות, אידיאלים, בחירות מוסריות. חלקים אחרים חמקמקים יותר, קשים לשיום ולהגדרה, אך השפעתם ניכרת, גם אם איננו רגילים להתבונן בהם במודע.

על מרחב זה כותב רודולף שטיינר.

בכתיבתו, שטיינר מבקש להאיר את אותם אזורים נסתרים של הקיום האנושי, ולעשות זאת בשפה ישירה ולעיתים אף פשוטה. הוא אינו מבקש להרחיק את האדם מן העולם, אלא להפך: לעגן רעיונות רוחניים בקרקע החיים, ולסייע לנו לחבר בין הטבע האנושי היומיומי לבין עולם רחב ועמוק יותר, שפועל דרכנו ומשפיע על חיינו.

מי היה רודולף שטיינר?

רודולף שטיינר (1861–1925) היה הוגה, מחנך ואיש רוח שפעל במרכז אירופה בראשית המאה ה-20, ומייסד זרם האנתרופוסופיה—ניסיון לפתח “מדע רוח” שמתייחס ברצינות גם למודרנה ולחשיבה בהירה, לא רק לאמונה. סביב הגישה הזו צמחו יוזמות מעשיות בעלות השפעה בינלאומית: חינוך וולדורף החל ב-1919 בבית הספר הראשון בשטוטגרט, ומאז התפתח לרשת עולמית של בתי ספר וקהילות חינוך; החקלאות הביו-דינמית החלה בעקבות הרצאותיו ; ובתחום הרפואה התפתח זרם של רפואה משלימה/אינטגרטיבית שנבנה בשנות ה-20 יחד עם הרופאה איטה ווגמן. לצד אלה, שטיינר השפיע גם על אמנויות, אדריכלות (הגתהאנום בדורנאך) ושיח חברתי-תרבותי רחב.

למה עכשיו?

באופן אישי, פגשתי את שטיינר אחרי שכבר מילאתי את נפשי בכתבים רוחניים מסוגים רבים. הייתה בי תחושה ברורה שמצאתי את המקור שממנו נכתבו לא מעט ספרים בני זמננו. רבים מנסים לכתוב מתוך אותו מקור על־אנושי, אך אצל שטיינר הרגשתי משהו אחר: חיבור עמוק ובלתי מתפשר גם לרוח במובנה המוחלט, וגם לאנושי על כל מורכבותו.

השפה שלו, והסדר המדויק שהוא יוצר בין המושגים שעוברים דרכו, עשו לי סדר פנימי. הם אפשרו לי לחשוב, להרגיש ולדבר על עולמות רוחניים בלי הצורך להסביר את עצמי מחדש בכל משפט, ובלי לאבד את הקרקע האנושית שממנה אני חי.

מתוך אותה התפעלות, ואולי גם מתוך תחושת שליחות, נולד בי הרצון לתרגם את שטיינר מחדש, ולהביא את קולו המקורי אל הקורא העברי בן־זמננו, באופן נאמן, מדויק וחי.

התוצאה מונחת לפניכם.

לרכישת הספרים